יום שבת, 19 בנובמבר 2011

הצעת הגשה

כוס הקפה. 



שנים שתיתי קפה בכוסות פלסטיק צהובות. יום אחד הבנתי שאין ברירה. אם אני רוצה להיות ישראלי, עלי לשתות את הקפה בכוס זכוכית קטנה. בשופרסל נשברתי וקניתי רביעיית כוסות כאלו. זה לא היה קל. כל הכוסות שם היו עם דוגמאות שונות, ונברתי הרבה במדף עד שמצאתי את הכוס הפשוטה, ללא דוגמא. 
כוס הקפה הזאת מלווה אותנו מהרגע שאנחנו מתעוררים, ועד הישיבה בערב עם חברים, דרך הרגעים המלחיצים בעבודה, (ותהא זו כל עבודה שתהיה) ודרך הרגעים המרגיעים במנוחה (ותהא זו כל מנוחה שתהיה). 
הרבה נכתב ונאמר על הקפה, אני אנסה לתאר את הנדודים בישראל, דרך המוטיב של כוס הקפה. 

אם כתר הוא נושא או דלי
אחד הדברים שהכי מרגשים אותי הוא קפה של פועלים, וקפה במשרדים. גדלתי במפעל, והייתי שותה קפה עם הפועלים בעבודה או כפקיד במשרד, וכל חיי הם למעשה נסיון לשחזר את הקפה במפעל. זאת הסיבה, שהתמונה הבאה תלויה במטבח שלי, מעל הקפה:
ממגורות אשבר בע"מ, מפרץ חיפה
האותנטיות של הפועלים המכינים קפה בבוקר, לפני תחילת העבודה, התנועה של ההתרחשות, האדים ואור הבוקר..
והנה קפה של הפסקת העשר:
ממגורות אשבר בע"מ, מפרץ חיפה
הוא היה אומר: "מה הבנאדם בסך הכל עושה. אוכל, שותה, [פאוזה] ורעש". למדתי ממנו המון. אבל גם משלמה, המנהל, למדתי את אחד הדברים שהשפיעו ביותר על חיי:

ממגורות אשבר בע"מ, חיפה
כפי שניתן לראות בתיעוד הנדיר הזה, מדובר בקפה בוץ עם חלב. כיוון ששלמה היה המנהל, יצא לי להכין לו קפה, וכך למדתי שאפשר לשתות קפה בוץ גם עם חלב, כיום כך אני שותה קפה, והכל בזכות שלמה. יכול להיות שבגלל התמונה הזאת, יש אצלי בראש קשר בל יינתק בין קפה לבין חשבוניות:

ירושלים



התמונה הזאת^ רצה בפיסבוק בגלל התנוחה האוחצ'ית של המצולמים. אבל אני שמתי לב לכוס הקפה. האין זה מרשים, שעל כל שולחן משרדי בישראל, יהא זה פקיד זוטר בחברה קטנה, פועל בניין, או שר הבטחון, נחה אותה כוס קפה בדיוק? לא, אני לא רואה את שר הבטחון כמודל לחיקוי, מה שאני רואה כאן זה את עם ישראל מתאחד דרך כוס הקפה הזאת, המאחדת את כל הדרגים וכל מגזרי האוכלוסיה. 

וכך זה נראה אצלינו במשרד, כיום:

רכס טללים, כרמל

ובישיבת הנהלת חשבונות של אשבר-עיינות בע"מ:

חוף בצת



הצעת הגשה
שם הפוסט נובע מנהג לכתוב בפיסבוק "הצעת הגשה" על כל תמונה שמופיעה בה כוס הקפה. למנהג הזה יש שתי משמעויות, לדעתי. הראשונה נובעת כמובן מהכיתוב "הצעת הגשה" על תמונות של מוצרים שונים, כשה"הגשה" לא רק הרבה יותר מפוארת מהמוצר עצמו, אלא בד"כ גם מוצגת בנוף פסטורלי ויפהפה. יש בכך שחצנות מסויימת, לאמור - החיים שלנו יפים כמו פרסומת. השניה היא כוס הקפה כמטונימיה, כלומר צילום כוס הקפה כדרך לומר: הייתי פה. לכן אפתח בהצגת כמה הצעות הגשה מעניינות:

יער בן-שמן
הקלאסית. מומלץ להגיש את כוסות הקפה יחד עם חברים טובים, עם עוגיות, על שולחן קל בחורש פסטורלי. 

גבעת המורה
הפיראית. מומלץ להגיש על טרשים עם עשב רענן באור שחר. אבל יש גם הגשות יותר הזויות:

רמות מנשה
מומלץ להגיש עם קומקום שבתוכו ספר תנ"ך. 

ובמבט רחב יותר:

רמות מנשה
מומלץ להגיש על דרך עם [כל מיני דברים]. 

נחזור לרגע לקפה ועבודה:

חיפה
מומלץ להגיש: על בלוקים. קפה של פועלי בניה הוא גם אחד המרגשים ביותר עבורי, גם אולי כי הייתי קבלן שיפוצים, אבל גם כי בד"כ מכינים אותו על גזיה באתרים השונים. אני נוהג להסתובב באתרי בניה או באתרי בניה לשעבר ולראות את הפועלים ואת סיטואציות העבודה, דרך כוסות הפלסטיק הזרוקות עם פסולת הבניה. בהקשר זה, סטודיו לאמנות פלסטית תמיד נראה לי ההגשמה הגבוהה של אתר הבניה. העיצוב של הסטודיו בד"כ כזה שמדגיש את הבטון, והעשיה האמנותית היא התעסקות בחומר בדיוק כמו הבניה, אך ללא האשליה של הפרקטיות. האמן אלעד רוזן העלה תמונה של כוסות הקפה בסטודיו שלו. בתמונתו רואים את המעשיוּת שבעבודה, והבחירה לצלם את כוסות הקפה מדגישה את המרכזיות של תהליך היצירה והווי היצירה, באופן שהזכיר לי את נסיונותי לדמיין את עבודת הפועלים דרך כוסות הקפה הזרוקות עם פסולת הבניה. התמונה ריגשה אותי כל-כך, שהראיתי אותה לליקוש באחת משיחותנו על אמנות:

רכס טללים, כרמל
ניתן לראות את שתי כוסות הקפה בתמונה שבמחשב. 

הצעות הגשה נוספות:

תל-אביב
מומלץ להגיש: באור זריחה עם אקורדים.


מקורות הירקון
מומלץ להגיש: באיקונוליין. 



נחל אלכסנדר

מומלץ להגיש: עם יפהפיה, שפת נחל ואקליפטוסים. 



דע ממך (Know your meme)
כוס קפה ליד המחשב זאת אקסיומה. גם עכשיו בכתבי שורות אלה, יש כוס קפה ליד המחשב. למעשה שתיים. זה שיעשע אותי כשצפיתי ב"תמרות עשן", והצילום היה נראה משהו שיכול היה בקלות להיות אחת מ"הצעות ההגשה" לעיל:


הכוס שלי והכוס של שי אביבי. 
אבל כאן הסיפור רק מתחיל. כשאלעד ראיין אותי על צילום ורשתות חברתיות, במסגרת הראיון הראיתי לו את התמונה הזאת, וזה נראה כך:

חיפה
כוס הקפה של אלעד, כוס הקפה שלי, וכוס הקפה של שי אביבי. אבל כאן הסיפור לא נגמר. כי אלעד, שאהב את התמונה, בחר בה בתור תמונת פרופיל. כשצפיתי בתמונת הפרופיל שלו, גיליתי ששוב יש לי קפה ליד המחשב:

תל-אביב
כוס הקפה שלי אצל גיא בתל-אביב, כוס הקפה של אלעד אצלי בראיון, כוס הקפה שלי כשצפיתי בתמרות עשן, וכוס הקפה של שי אביבי. ומה איתך? האם גם לך יש כוס קפה כרגע ליד המחשב?


מיכל מדגמנת קפה

כתף שאול

מיכל בקפה של לפני הנחיית טקס גשם בגלבוע. בטקס קידשנו את החיבור שבין השמים והארץ, והתרנו את הקללה העתיקה מעל הגלבוע. הטקס הסתיים בריקודי גשם אל תוך הלילה, ולכן קראנו לסדרת הטקסים שבעקבותיו "מחוללות גשמים". 

כרם שפע
לא הרבה זמן לאחר מכן, קפה בכרם שפע. הימני שלי, השמאלי של מיכל. 

עין אולם

קפה על ערסל בעין אולם. מומלץ להגיש: עם תבור ברקע. 

ירדן

שיא הפינוק: ערסל, מים זורמים, ירוק בעיניים, ספר, וכמובן - קפה. 

נכון לעלית יש את הקטע הזה שהם ממתגים את המוצרים שלהם כישראליים על ידי הצגת המוצרים בכל העולם? קמפיין הוט ווטר סמול גלס, קמפיין שוקולד פרה בכל העולם וכד'? בתמונה הבאה מיכל תדגמן לנו קפה עלית בזנזיבר. הוט ווטר, סמול גלס:

החוף המזרחי, זנזיבר

קובי מדגמן קפה
כדי שהפמיניסטיות לא תתלוננה שאני מביא רק בחורות צעירות ויפות לדגמן, גם אהובי, קובי, ידגים את יכולת שתיית הקפה שלו. 

מכללת עמק יזרעאל

אחרי ששני הילדים סיימו לשחק ברדיו (ניתן ומומלץ להאזין לתוכנית כאן), שני הילדים שתו קפה שחור בתכלס. 
וכעת, חשיפה ראשונה בבלוג הזה לוואן הקודם שלי, הונדורה, שהיתה לפני התכלס

חניון האפס

קובי שותה קפה של בוקר בחניון האפס - מצוקי דרגות. 

חוף מצוקי, ים המלח
התמונה המפורסמת של קובי מקלף פומלית ושותה קפה שחור בים המלח (התמונה מפורסמת כי תקריב של כפות הידיים המקלפות פומלית היא תמונת הבלוג שלו והיתה תמונת הפרופיל שלו לתקופה ארוכה). 

הֵי צִיּוּנְיוּנֵי הַדֶּרֶךְ‬
כן, דרך כוסות הקפה שנשתו במקומות שונים בארץ, ניסיתי להמחיש ברשומה הזאת את הנדודים. במובן זה, כוסות הקפה הן ציוני הדרך. כשאני מכין קפה באיזשהו מקום, אני מרגיש שהייתי שם, ולא רק עברתי. אני חושב שמכך נובעת התשוקה העזה של מטיילים להכין קפה בכל פינת חמד על אם הדרך. גם אגי משעול אומרת: אני שותה קפה / לעשות סימן בזמן. / עד כאן / מ כאן". 
אבל לשיר יש המשך, והנה תְּכֹל מֶרְחַב גָּזְלוּ מִמֶּנִּי שְׁתֵּי עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת‬. את ההשפעה של זה על הקפה, ניתן לראות בשתי התמונות הבאות:

חיפה

טעים ומושקע!! :-)

חיפה
התלהבנו כי קנינו את הויסקי הכי יקר בחנות ואת הויסקי הכי זול בחנות. 


קפה ואירוח
אחת מהמשמעויות הבולטות ביותר לש הקפה הוא האירוח. כנווד, לאירוח יש חשיבות רבה עבורי. נהוג לתפוס את הנווד כמתארח, ואת יושב הקבע במארח. במקרה שלי זה קצת הפוך: בדרך כלל אני המארח, ורק לעתים רחוקות מתארח. אחד הפרוייקטים המפורסמים של אירוח הוא מלאכי השביל - אנשים שגרים לאורך שביל ישראל ומארחים את השביליסטים. אני ידוע כמלאך מיוחד, שכן אין לי מקום קבוע על השביל ואני אורב לשביליסטים, ומציע להם, כמובן, קפה:

רכס כרמיה
שביליסטים שמחים ברכס כרמיה. 

חניון רקית

שביליסטים לא רגילים לחלב בנס על הבוקר. 

ועוד בעניין האירוח, בפוסט השני הוזכר המפתן כזירת האירוח. בואו נזכר בכמה תמונות:

כפר קאסם

דרך נוף הרי נפתלי


גבעת ההגנה, כרמל

גם צ'אי שופ זה סוג של אירוח. ב2007 היתה לי ולהילה צ'אי שופ קטנה שבנינו. 

כפר ורדים. צילום: הילה שריר

לקוח שותה קפה שחור בצ'אי שופ שלנו בפסיטבל הקרמיקה בכפר ורדים. 

כפר ורדים
ניתן להבחין בקומקום האותנטי בו בישלנו את הקפה. 

שפת מכתש רמון. צילום: אורלי לוקצ'ינסקי
יונתן מוזג קפה בתכלס

רכס טללים
מרתיחים מים לקפה בתכלס


תל-אביב

חן מערבב את הקפה בתכלס


טיולים ומסעות
הדמות הראשית בספר שאני כותב, שנקרא "טובה ורחבה", הוא יהודה. יהודה הוא מודד מפלסים של מי תהום ברשות המים. כחלק מכתיבת הספר, ערכתי תחקיר, בו הצטרפתי למודדים לימי עבודה מלאים, כולל הקפה של הבוקר. כזכור, אני מתרגש באופן כללי מקפה במשרדים, אבל מקפה של מודדי מי תהום פי כמה. 

טבריה
לפני שהצטרפתי לא יכולתי לעמוד בסקרנות לגבי השאלה - האם הם שותים עלית (כמו בכל משרד ממשלתי) או קפה אחר. התשובה היא כן - זה עלית. 

מסע נוסף מרגש הוא הדרך, עם אבא, לאחת הפגישות הראשונות של פיין גריין. נסענו לאזה"ת אלון תבור ובדרך עצרנו בילו:

היוגב

אחד הבקרים המקסימים בחיי, מציצים מן התמונה הבאה:

רמות מנשה

תאמרו - גילה טפח וכיסה טפחיים. אך גם עבורי אותו בוקר נשאר מסתורי, כמו גם מתוק ומרהיב :-)

בדרך לתובל, כדי לבשל באפון הפלא, עצרתי במסעדת בוקר טוב:

ירכא

(פשוט אי אפשר פוסט על קפה בלי הקובייה הקלאסית). 

ואם כבר אי אפשר בלי, קפה על מדורה:

חניון רקית


וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ



וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ





5 תגובות:

  1. איזה יופי! איזה קופי....!!! :-) מרענן כמעט כמו לשתות קפה. ומלא יופי.

    השבמחק
  2. קראתי את הבלוג קפה בהנאה וכמובן עם ספל מהביל על יד המסך!

    השבמחק
  3. בהנאה מרובה, מרותק לכל מילה שאבתי לי את הפוסט היפיפה והמרהיב הלזה. תודות חמות לך, יקירי !

    השבמחק
  4. פרויקט פרויקט!
    אבל היי, זה עלית! ^^^^

    השבמחק